איסור ספיחין – מהו האיסור ועד מתי הוא חל?

"ספיחין של שביעית שיצאו למוצאי שביעית, אסורין באכילה ואין תולשין אותן ביד אלא חורש כדרכו, ובהמה רועה כדרכה. ועד מתיי אסורין ספיחי שביעית, במוצאי שביעית מראש השנה ועד חנוכה; ומחנוכה ואילך, ספיחין מותרין. והזורע ספיחי שביעית אחר שביעית, הגידולין מותרין" (רמב"ם, הלכות שמיטה ויובל, פרק ד' הלכה ו').
למדנו שיש איסור שנקרא ספיחין. אלה הם הזרעים שגדלים מאליהם בשביעית שחכמים גזרו שאסורים באכילה. הפרות של האילנות מותרים באכילה. כך גם הירקות שגדלים בשיחים שלא צריכים לזרוע משנה לשנה אלא גדלים באותו אילן, באותו גזע, אלה מותרים באכילה. אבל הירקות והקטניות והתבואה שצריך כל שנה לזרוע אותם, גם אלה שגדלו לבד, אפילו אם לא זרעתי בשביעית כלום, גם מה שגדל מאליו אסור. זה נקרא איסור ספיחין. מי אסר לנו את זה באכילה? חכמים הם שאסרו זאת. ומדוע? גזרה שאם תתיר לו לאכול מהספיחין ילך ויזרע ויאמר שזה גדל מאליו. לכן חכמים גזרו ואמרו אל תאכל מה שגדל מאליו בשדות. התבואה, הקטניות, הירקות האלה, העשבים שנזרעים כל שנה מחדש, גזרת חכמים שאסור לאכלם, איסור דרבנן.
כשהולכים לארץ בימים אלו אתה חייב שלמוכר תהיה תעודת כשרות שהוא שומר שביעית. כי אם אינו שומר שביעית יש לו ירקות שייתכן שהם ספיחין, יותר גרוע אם זרעו וגידלו אותם בשביעית – אם הם ספיחין, הם אסורים באכילה. לכן כשהולכים לארץ חייבים לבדוק, אל תלך לירקן בכל מקום ותקנה ירקות בלי לבדוק. השנה חמור יותר מכל שנה שבנוסף לדיני טבל ועורלה עוד נוסף על זה דיני שביעית. תזכור שיש איסור ספיחין. יבול שנה זו אסור באכילה.
עד מתי היבול של השנה הזו אסור באכילה? לא רק עד ראש השנה שנגמרת השמיטה, אלא גם מה שגדל לאחר מכן, מוצאי שביעית (השנה השמינית, כמו יום ראשון מוצאי שבת) אז גם שם מה שגדל בשביעית ונכנס לשמינית תבואה והקטניות האלו אסורים באכילה. לכן, אומר הרמב"ם, עד חנוכה הם אסורים.
הראב"ד תמה על הרמב"ם ואומר: חיפשתי ולא מצאתי את המימרה הזו בשום מקום, ולא מצאתי את המקור להלכה הזו מראש השנה עד חנוכה. אבל המהר"י קורקוס וה"כסף משנה" מביאים מקור לדברי הרמב"ם בירושלמי בדמאי ששם כתוב מפורש עד חנוכה ומביאים את זה התוספות בתחילת פרק מקום שנהגו, שעד חנוכה אסור. מאחרי חנוכה ספיחין מותרין. ומדוע התירו אחרי חנוכה? כי כל העניין של איסור ספיחין זה שלא יבואו לזרוע, אבל אם זה אחרי חנוכה בשביל מה יזרע בשביעית, הוא כבר יזרע אחרי השביעית ויהיה לו אחרי חנוכה. לכן כיוון שזה רחוק שאדם יזרע בשביעית בשביל שיהיה לו חנוכה על זה לא גזרו חכמים. עד חנוכה חשש שאדם יזרע בשביעית שיהיה לו מה לאכול עד חנוכה. אבל מה שגדל אחרי חנוכה גדל מאליו ולא זרע בשביעית, לא חששו חכמים שאדם יבוא ויעשה כדבר הזה ולכן זה מותר.