..הנה לך שאין דין המגילה שווה לדין ספר תורה.
מאי נפקא מינא?
הגאון רבי עקיבא אייגר מסתפק האם אשה וקטן יכולים לכתוב לנו מגילה. …אשה שאינה בקשירת תפילין, אינה בכתיבת מזוזות, תפילין וספר תורה. שם יש לימוד, אבל לגבי מגילה אין לנו לימוד כזה, אין לנו מיעוט כזה, למעט את הנשים שלא יכתבו מגילה. תגיד להן לנשות הכותל. במקום שיוציאו ספר תורה, שיכתבו מגילה… הגאון רבי עקיבא אייגר מסתפק בדבר הזה: האם אשה יכולה? האם אנחנו מדמים מגילה לספר תורה ונפסול מגילה כזו, או האם אנו מדמים מגילה לאיגרת ונאמר שאשה יכולה לכתוב את המגילה?…

….אז זה דבר שהוא מחלוקת גדולה בפוסקים. כשיש לנו מחלוקת גדולה בפוסקים מה ההלכה, ספק ברכות – להקל. כך פוסק מרן רבינו עובדיה יוסף, שהברכה האחרונה אם יש עשרה מברכים אותה ואם אין עשרה, ספק ברכות להקל – לא מברכין אותה.
אבל, אם יש קריאת המגילה לנשים, ושם יש עשר נשים, מה הדין? האם לברך שם ברכה אחרונה או לא לברך?
…אז מכיוון שחובת האשה לקרוא את המגילה היא שווה לחובת האיש, אז כמו שאם יש עשרה אנשים בבית הכנסת אפשר לברך ברכה אחרונה, כך גם כן אם יש עשר נשים, אם זה בבית הכנסת או בבית, כשעושים מקרא מגילה לנשים, אם יש עשר נשים זה נקרא פרסומי ניסא, ואז לא רק שמברכים להן את הברכות האחרונות, אלא גם להוציא אותן ידי ברכה אחרונה מברכים להוציא אותן ידי חובה.
עכשיו נשאל: האם גברים ונשים יכולים להצטרף לצורך הדבר הזה להוציא ידי חובה? יש לו חמישה אנשים וחמש נשים, האם יכולים להצטרף לעשרה או לא?
הדבר הזה שנוי במחלוקת הפוסקים. …