מלאכת זיבול השדות בשמיטה – שיעורי הרב ישראלי

"לא יוציא אדם זבלים מחצרו, וייתן בתוך שדהו בשביעית מפני שנראה כמזבל, כדי שתהיה יפה לזריעה; ואם הוציא והעמיד ממנו אשפה, מותר. ולא יעשה אשפה בתוך שדהו, עד שיעבור הזמן שמזבלין בו לעבודת הארץ והוא משיקשור המתיק. ולא יעשה אשפה פחותה ממאה וחמישים סאה של זבל, כדי שתהיה ניכרת שהיא אשפה; ואם ירצה להוסיף, מוסיף. היה לו דבר מועט, מוסיף עליו והולך. ולא יעשה בכל בית סאה, יתר משלוש אשפתות" (רמב"ם, הלכות שמיטה ויובל, פרק ב' הלכה א).
אחת מן העבודות של השדה היא זיבול, לזבל את הקרקע. מזבלים כדי שהקרקע תתחזק, הפירות יקבלו יותר כח, היבול יקבל יותר טעם, הזבל שמזבלים בו את השדות מוסיף טעם ועסיסיות בפירות. ההפך מההגיון, אדם לוקח את הזבל הזה שהוא מאוס אבל הוא ממתק את הפירות, ועושה אותם משובחים יותר, זה חלק מהעבודות של החקלאות. מהגללים של הבהמות מזבלים את השדות, היום עושים גם זבל כימי ועדיין משתמשים בזבל פרות וכיוצא בזה.
המלאכה הזו אסור השנה, כי השנה היא שנת השמיטה. בזמנם היתה להם בעיה: לא רק שצריך לזבל את השדות, צריך גם לפנות את האשפות. מצטבר הרבה רפש, הרבה טיט, הרבה בוץ, צריך לפנות את כל זה מהחצר, מהרפת וכדומה. לאן יפנה את זה? לא היו להם שירותים סניטריים כמו היום שיש משאיות שבאות ואוספות את הזבל. אז מה היו עושים? עושים בזבל הזה שימוש ומרוויחים פעמיים: מפנים את הזבל ומזבלים את השדות. רק שהשנה הזו אי אפשר לזבל, אז מה יעשה עם האשפה שלו? אומרים לנו חכמים שמותר לאסוף אשפה בשדה, אבל יש לזה גדרים ויש לזה תנאים. לא יפזר את זה בשדה כדרכו בכל שנה, כי אם מפזר את זה הריהו מזבל את השדה ואסור, אפילו שכוונתו עכשיו לפנות את האשפה מהחצר, אף על פי כן הוא לא יכול לזבל בה את השדה. וגם, הוא לא יכול לפנות את זה אלא רק "משיקשור המתוק". מה זה? במשנה (שביעית פרק ג', א') יש 3 דעות: רבי מאיר אומר משיפסקו עוברי עבירה. ר' יהודה אומר משייבש המתוק. ר' יוסי אומר משיקשור המתוק. מה זה? נפסקו עוברי עבירה הכוונה שהזמן שצריכים לזבל בו את השדות כבר עבר שאז לא יהיו עוברי עבירה שיגידו אנחנו מוציאים בשביל לאסוף אשפה, ובאמת כוונתם לעבור עבירה, לזבל את השדות. אז כשנפסקו עוברי עבירה זה כאשר כבר אין טעם לזבל את השדות. ומתי זה? יש שם 3 דעות, והלכה כרבי יוסי שאומר "משיקשור המתוק". ישנם 3 פירושים לכך: יש אומרים שזה הזבל, הזבל שעמו מזבלים, מתי הוא יעיל? כשהוא לח. כשהוא יבש כעץ וכחרס, מה יש לזבל בו את השדות? כבר אין טעם לזבל בו. יקשור, זה קרוב להתייבש, יבש זה יבש כחרס, יקשור – כשהתחיל להתייבש. כיוון שהתחיל להתייבש וקרוב מאד לכך, כבר אין בו תועלת אז אפשר לאסוף אשפה. יש מפרשים יקשור המתוק תיבש האדמה כי גם הזבל נקלט באדמה רק כאשר האדמה לחה, אם היא יבשה עד שנעשו בה בקעים בקעים מחמת היובש, מה יועיל הזבל? צריך קודם להשקות ולחרוש אותה ואז לזבל, לכן כעת אפשר להוציא את האשפות. יש פירוש נוסף: יש עשב אחד מר כלענה שמרוב שהוא מר קוראים לו מתוק. כמו שלעיוור לא קוראים עיוור אלא "סגי נהור", לשון הפוכה, גם זה אומרים עליו מתוק, כלומר שהוא מר מאד. וכשהוא יבש העשב הזה זה סימן שהזיבול כבר לא מועיל לאדמה. יקשור פירושו שכשהעשב הזה מתחיל להתייבש נעשה בראשו פיתול והוא נקשר. הקשר הזה בראש העשב, כך מפרש הרמבם בפרוש המשניות, זה סימן שכבר אין תועלת לזיבול שעושים באדמה. לכן בזמן הזה אפשר לאסוף אשפות ולשים אותן באדמה. אבל גם אז, אסור לשים את הזבל הזה כדרך המזבלין אלא רק לעשות אשפה מרוכזת, מקום אחד שיש בו 150 סאה זה הרבה מאד, מקום גדול של אשפה, לא מפוזר על כל השדה. בבית סאה אחד, בשדה קטנה, לא יעשה יותר מ-3 אשפות כאלה כדי שלא יראה שהוא רוצה לפזר את זה בכל השדות.
לסיכום: מותר לפנות זבל בצורת אשפה, בצורת מגדל גדול ולא בפיזור, וגם זה לא הותר אלא רק אחרי שכבר אין תועלת בזיבול שאז לא יחשדו אותו שהולך לעשות נגד ההלכה בשביעית, באופן הזה המלאכה הזו מותרת.