האם אשה וקטן יכולים לכתוב מגילה

"מגילה שכתבה גוי או מין פסולה" (רמב"ם הלכות מגילה פרק ב' הלכה ט'). גוי שכתב מגילה אפילו כתב אותה נכון, בדיו על קלף, בכל זאת היא פסולה ואסור לקרוא בה. וכן אם כתבה מין. מין זה אפיקורוס, אדם שכופר בתורה ובקב"ה, אם הוא כתב מגילה – פסולה. לכאורה הטעם הוא פשוט. מכיוון שאנו אומרים שלעניין כמה דברים המגילה נקראת "ספר", כמו ספר תורה, כמו שלמדנו שצריכה שרטוט וצריכה להכתב על הקלף ובדיו כמו ספר תורה, לפי זה הייתי אומר שכל אלה שכשרים לכתוב ספר תורה כשרים לכתוב את המגילה, וכל אלה שפסולים לכתוב ספר תורה הם פסולים לכתוב את המגילה.
אבל אנחנו רואים מאידך גיסא שמגילה גם נקראת "אגרת", וכמה וכמה דינים ששייכים בספר תורה לא שייכים במגילה. ספר תורה שחסרה בו אות אחת, פסול. אפילו אות אחת שבורה בו, מטושטשת או מחוקה, הספר פסול. ואילו במגילה – אפילו נמחקו כמה אותיות, אפילו חסרות בה תיבות שלמות, אפילו פסוקים שלמים חסרים בה – במגילה – העיקר שהקורא יודע אותם בעל פה וקורא נכון. עד חציה אם חסר בה, כשרה. צריך שיהיה רובה כתוב טוב. אם כן הנה לך שאין דין המגילה שווה לדין ספר תורה.
מאי נפקא מינא?
הגאון רבי עקיבא אייגר מסתפק האם אשה וקטן יכולים לכתוב לנו מגילה. יש לך ילד בן 12 חריף, למד סופרות, רוצה לכתוב מגילה, האם נכשיר מגילה כזו שכתב ילד? או אשה שלמדה סופרות, ורוצה לכתוב מגילה. מה הדין לגבי ספר תורה? אשה יכולה לכתוב ספר תורה? שמה יש לימוד בתורה: "וקשרתם – וכתבתם". מי שישנו בקשירה – ישנו בכתיבה. מי שאינו בקשירה – אינו בכתיבה. אשה שאינה בקשירת תפילין, אינה בכתיבת מזוזות, תפילין וספר תורה. שם יש לימוד, אבל לגבי מגילה אין לנו לימוד כזה, אין לנו מיעוט כזה, למעט את הנשים שלא יכתבו מגילה. תגיד להן לנשות הכותל. במקום שיוציאו ספר תורה, שיכתבו מגילה… הגאון רבי עקיבא אייגר מסתפק בדבר הזה: האם אשה יכולה? האם אנחנו מדמים מגילה לספר תורה ונפסול מגילה כזו, או האם אנו מדמים מגילה לאיגרת ונאמר שאשה יכולה לכתוב את המגילה? רבי עקיבא אייגר מסתפק בזה.
אבל ה"פרי מגדים" מכשיר את האשה, ואומר שאשה יכולה לכתוב את המגילה. והסיבה: כיוון שהאשה חייבת במקרא מגילה כמו האיש כפי שלמדנו בשיעורים קודמים, אם כן כמו שחייבת בקריאת המגילה כך כשרה גם בכתיבת המגילה, יכולה לכתוב את המגילה ולצאת בה ידי חובה.
אם נדייק את לשון הרמב"ם כאן: "מגילה שכתבה גוי או מין פסולה". דווקא אם כתבה גוי, או מין, זה הוא שפסול לקריאת המגילה. משמע מדברי הרמב"ם שאם כתבה אשה את המגילה או קטן כתב את המגילה, המגילה הזו כשרה. כך כתבו לדייק בדברי הרמב"ם כמה וכמה גאוני עולם. הגאון רבי יונה נבון בספר "גט מקושר" שלו כותב לדייק כך מדברי הרמב"ם ומכשיר אשה לכתוב את המגילה. גם הרב חיד"א בספר "ברכי יוסף" ובספר "מחזיק ברכה" בסימן תרצ"א כותב להכשיר אשה לכתוב את המגילה. גם הגאון רבי ישמעאל הכהן בספר שאלות ותשובות "זרע האמת" שלו גם כן כותב להכשיר אשה לכתוב את המגילה. גם ה"ערך השולחן" כותב ככה. גם ה"שדי חמד" במערכת פורים בסימן י"ב כותב ככה, שאשה כשרה לכתוב את המגילה. וכן הרבה הרבה פוסקים מכשירים אשה לכתוב את המגילה. תן להן הצעה לנשות הכותל, אולי אנחנו נתיר להן את הדבר הזה שיוכלו לכתוב מגילות במקום שיעשו עניינים אחרים שהן לא שייכות בהם.
בזה – האשה שייכת. כפי שלמדנו בשיעורים הקודמים, האשה והאיש שווים בחיוב שלהם לעניין מקרא מגילה. כך דעת מרן ה"שולחן ערוך" והרמב"ם. אף על פי שראינו שיש סוברים שאשה לא חייבת לקרוא אלא חייבת לשמוע, כך סברת בעל "הלכות גדולות" ורבינו חננאל ועוד, אבל דעת הרמב"ם והרמב"ן והרשב"א ורוב הפוסקים וככה פסק מרן ב"שולחן ערוך" שהאשה חייבת לקרוא את המגילה, חובתה שווה לחובת האיש, והאשה מוציאה את האיש ידי חובה; אז לכן גם כן האשה כשרה לכתוב את המגילה. מגילה שכתבה – גם כן כשרה.
אותו דבר קטן, בן 12 שנים שהגיע לחינוך ויש בו דעת והוא מבין אם הוא כתב מגילה – המגילה הזו כשרה.