דברי הרב יצחק ישראלי באסיפת תקנות של מועצת הרבנות של יהודי בוכרה בארצות הברית וקנדה

דברי הרב יצחק ישראלי שליט"א, אב בית דין וראש הרבנים לקהילות יהודי בוכרה ארצות הברית וקנדה.
ברשות כבוד אב בית הדין ידידנו הדגול, הגאון הגדול רבי אליהו בן חיים, ברשות המרא דאתרא ידידנו ומכובדנו הרב יגאל חיימוב, ברשות הרבנים כל אחד ואחד לפי כבודו ולפי מעלתו.
הסכמתי לקחת את האחריות הזאת על הכתפיים מתוך הבנה שיתאפשר לתקן ולהועיל למען כלל ישראל, למען הקהילה. מעיקרא הייתי בורח מהדבר הזה גם פחדתי מהאחריות, מכובד המשקל שרובץ על הכתפיים של מי שממונה על הדבר, וגם מחמת שאני רוצה להיות פנוי ללמוד ולכתוב שזה השמחה שלי וזה העיקר שלי בחיים. אבל מכיוון שהרבנים לחצו עלי מאד ואחרי שהתייעצתי עם גדולי תורה בארץ שאמרו לי שאני מחוייב לקחת על עצמי את האחריות הזאת, אז נעניתי והסכמתי, והסכמתי בתנאי אחד: שבאמת נוכל להועיל ולתקן באופן מעשי דברים שיועילו לטובת הקהילה הבוכרית בפרט, ולטובת כלל ישראל. זו המטרה העיקרית של התפקיד הזה, זו המטרה העיקרית שלשמה הקמנו את מועצת הרבנות הראשית של יהדות בוכרה של ארצות הברית וקנדה, וזו המטרה שאנחנו נמצאים פה היום, כדי לעשות תקנות מעשיות שהן בעזרת השם תהיינו הצלה ותועלת לטובת הקהילה לעתיד לאורך ימים ושנים. וכולם יודעים את הידידות שיש בינינו, ביני ובין הרב הגאון, כבוד האב בית דין, רבי אליהו שיחיה, שכל דבר אנחנו עושים בעצה אחת, בהתייעצות, יד ביד; וכן הידידות שיש לנו עם כבוד הרב רבי יגאל שהקים עולה של תורה כאן בקהילה הזו, בית גדול, אכסניה של תורה ושל תפילה ועשה ועושה העמיד תלמידים הרבה, הכל נעשה בהתייעצות עם גדולי תורה, והכל נעשה במטרה אחת ויחידה להרבות כבוד שמים בעולם.
אנחנו נטפל היום בעזרת השם בשתי בעיות מעשיות. בעיה אחת היא הבעיה של הגיור שאותה העלה הרב יגאל. בהתייעצות מוקדמת שהיתה עם כבוד אב בית הדין ועם כבוד הרב יגאל ועם רבנים נוספים הובא לידיעתינו שיש מקומות כאן באמריקה שיש חשש או יש אומרים שהם עושים שמה גיורים על דעת עצמם, מגיירים גרים שלא על פי ההלכה. ידוע מה שחז"ל אומרים שלא התפזרו ישראל בין באומות אלא כדי שיתווספו עליהם גרים (פסחים פז:), אבל ידוע גם כן מה שחז"ל אומרים שקשים גרים לישראל כספחת (קידושין ע:) וכמה טעמים נאמרו בזה. אחד הטעמים כותב הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה פרק י"ב שהם באים ונכנסים לשם מטרה בעם ישראל ועל הרוב הם חוזרים בהם. הם נכנסים, מתגיירים לתוך היהדות לשם אישות או לשם ממון או לשם כבוד או לשם סיבה אחרת ובסופו של דבר הם חוזרים בהם ונוהגים ככל הגויים ולכן קשים גרים לישראל כספחת.
מעיקרא תקנת רבותינו היתה שלא מקבלים גרים לשם אישות, לא מקבלים גרים לשם מטרה אחרת. לכן בימי דוד ובימי שלמה לא היו מקבלים גרים. בימי דוד מפני הפחד, בימי שלמה מפני הכבוד. הם היו מתגיירים מפני הפחד מדוד המלך, או מפני הכבוד שהיה בשעתו של שלמה המלך שלא היה כבוד בישראל כמו הימים של שלמה המלך. לא קיבלו גרים. למה? מפני שהם באו לשם מטרה מסויימת. ובכל זאת ידוע מה שרבותינו אומרים שהם גיירו. היו בהם גרים ומסתפחים אלפי גרים היו מסתפחים בעצמם על ידי בתי דין של הדיוטות והיו הסנהדרין לא דוחים ולא מקרבים ורואים מה יהיה באחריתם, אם ילכו בדרך התורה או לא. ורבים מהם לא הלכו בדרך התורה. הלא על בת פרעה כתוב שהיא היתה עושה עבודה זרה, על ידיה כתוב על שלמה המלך כאילו עשה עבודה זרה, ולמה שלא מיחה בידה היא היתה גיורת שנתגיירה באופן הזה, לא נתגיירה בדרך של בית הדין הגדול הסכים, שהסנהדרין הסכימו עליו, וחזרה לסורה, והכתוב מטיל את האשמה על שלמה המלך, "ויעש הרע בעיני השם", פסוקים מפחידים. ולכן מעיקרא בית דין לא מקבלים גרים לשם אישות.
אלא מה, כותב הגאון ה"אחיעזר" שבדורות האחרונים שלצערנו הרב אם לא יגיירו אותם אז יידבקו בהן בגיותן, ומוטב יאכלו בשר תמותות שחוטות ואל יאכלו בשר נבלות. ולכן מתירים שבית דין יגיירו. אבל בתנאי שאכן כן יש קבלת עול תורה ומצוות כדת וכדין שלפחות אם המטרה לשם אישות, לפחות יש כנות אמיתית לקבל את היהדות ולבוא ולשמור תורה ומצוות. אלא מאי, שפעמים רבות הם מרמים את הרבנים. הם אומרים כן, אנחנו מקבלים עלינו ולצערנו הרב אני שמעתי מאחורי הפרגוד שיש כאלה שמלמדים אותם איך לרמות. אומרים להם: אתם הולכים לרב, אתם הולכים לבית דין, תגידו להם כן, אנחנו נשמור שבת, אנחנו נשמור תורה, אנחנו נשמור מצוות, ובאים בפני בית הדין ומעידים בפניו שכביכול הם מסכימים לקבל עליהם תורה ומצוות והכל בשקר ובתרמית. הכל נעשה במרמה. לפעמים בעצה אחת עם כל מיני "מדריכים" שמכוונים אותם איך לרמות ואיך לשקר את הרבנים. והרבנים מטוב ליבם, מתוך זה שהם מאמינים שהאנשים שבאים בפניהם אומרים את האמת, הם נותנים להם את האפשרות להתגייר ואחר כך סופו הוכיח את תחילתו שמעולם הם לא שמרו תורה, לא שמרו שבת, לא שמרו מצוות, והגירות שלהם לא חלה מעיקרא.
מעשה שבא לפני ממש בימים האחרונים מהקהילה בג'מייקה, אחד התלמידים אצלנו, אחד הרבנים שנמצא אצלנו בכולל מספר לי: האבא של הבן, יש לו בן שלקח אשה כזו, והם באו להתגייר אצל הרב, ורימו את הרב. הוא אמר בפירוש, לימדו אותם איך לרמות את הרב, איך להגיד ולעמוד ולהודיע ולקבל כאילו הם מקבלים תורה ומצוות. והוא מעיד בפני, אומר לי הם לא שמרו תורה אפילו רגע אחד. השבת הראשונה אחרי הגירות – חיללו אותה. לא שמרו כשרות – אחרי הגירות הלכו נכנסו למסעדה לא כשרה. אחרי שטבלה במקווה, יצאו אכלו נבילות וטריפות. הגירות הזו ודאי מבוטלת, אמרתי להם, ימסרו הפרטים והרב יוציא מכתב על זה שהגירות הזו בטילה ומבוטלת. כל גירות כזו שנעשית בלי קבלת תורה ומצוות בכנות, לא חלה. ואם נתנו להם תעודה – בבית הדין של הרב בן חיים שנה לא נותנים תעודה – ואם נתנו תעודה אז התעודה הזו חספא בעלמא, התעודה הזו לא תופסת, לא שרירה ולא קיימת, זה שלא על דעת הרב, זה ברמאות הוצאה התעודה הזו. לפעמים גם אחרי שנה מרמים את הרב, הם עד הסוף מרמים.
לכן המטרה של התקנה שאנחנו רוצים לעשות היום, זה שהגירות לא תעשה כל כך בקלות, ולא יבואו לרב להתגייר לפני שעברו בדיקה. בדיקה שהנכונות שלהם לקבל תורה ומצוות היא אמיתית. מכיוון שאנחנו יודעים בבירור שיש אנשים שהם רימו, יש מקומות שנעשו ברמאות, לכן הרב לא יסכים לגייר עד שיבוא האשה או האיש ויעברו בדיקה על ידי ועד שיקים מועצת הרבנות שיבדקו שאכן כן הגיור הזה נעשה עם כוונה אמיתית לשמור תורה ומצוות. בפרט אם הגיור לשם אישות והבעל לא שומר תורה ומצוות בעצמו. אם רבי לא שנה, רבי חייא מינא ליה? אם הבעל לא שומר שבת איך היא תשמור שבת. היא אומרת אני אהיה יהודיה כמוהו, הוא נולד יהודי, אני אהיה יותר טובה ממנו? לא תהא כוהנת כפונדקית. זה גירות שלעולם לא תחול הגירות הזו, שמעיקרא מתגיירים שלא על מנת לשמור תורה ומצוות. לכן, בעזרת השם, זו תקנה ראשונה שאנחנו מבקשים מכבוד הרבנים, מכבוד אב בית הדין, מכבוד המרא דאתרא, מכל הרבנים שלא לעשות שום גיור באופן עצמאי בשום מקום בארצות הברית וקנדה לא לגייר באופן עצמאי אלא רק על ידי בית הדין, ובית הדין אחרי שהגר או הגיורת יעברו וועדת בחינה שבודקים מלבד שבית הדין בוחן על הידיעות, יעברו גם כן בעין בוחנת לראות אם יש להם נתונים שהם באמת יכולים לשמור תורה ומצוות, האם הבעל הזה שהיא הולכת להתחתן אתו, או האשה הזו שהוא הולך לשאת, האם באמת יש סיכוי שהיא תשמור תורה ומצוות, האם זה נכון שהם אומרים שהם ישמרו תורה ומצוות, הוועדה הזו תהיה ועדה של אנשים שהם מבינים בעניין, שיש להם עינא פקיחא ויש להם גם כן טור חמישי שיכולים לחקור אחריהם ולבדוק אחריהם ולפעמים גם לעשות בולשת כשצריך, לבדוק – זה אמת מה שהם אומרים? לברר, לא רק לסמוך על מה שהם אומרים, אחרי שהתברר לנו שיש מקרים שבאים בתרמית.
וממילא בכלל התקנה הזו גם כן, שיש מקומות כאן באמריקה שאין שמה בתי דין, כמו ששמענו על אריזונה, שמה אין בית דין, של ספרדים לכל הפחות, אין בית דין קבוע באותו מקום. ושמענו, עדיין הדבר הזה לא מבורר כל הצורך, אבל יש קלא דלא פסיק שנעשים שמה גיורים על ידי אנשים מסויימים שלא הוסמכו לכך בשום פנים ואופן. אין להם ידיעה בהלכות גירות, אין להם יד ושם בדבר הזה, לא בקיאים בדבר הזה, ומגיירים על דעת עצמם. וברור הדבר לכל בר דעת שהגירות הזו לא חלה, לא תופסת, הם לא יודעים איך לגייר בכלל: צריך שלושה, צריך ביום, יש דברים שמעכבים, גם בדיעבד אם לא היו הדברים האלה אז לא חלה הגירות. אז יקום כל אחד ויעשה שם לעצמו, יבנה במה לעצמו, ויזבח עליה ויעשה אלה אלוהיך ישראל בשביל בצע כסף?
אז לכן כל אגודת הרבנים, כל מועצת הרבנים שנמצאת פה היום, עלינו החובה לגדור גדר ולעמוד בפרץ כדי למנוע מצבים כאלה שלא יהיו בתוך הקהילה הבוכרית. אילו היו נותנים לתקן לכל עם ישראל, אז היה צריך לתקן לכל עם ישראל. ברוך השם שבתי דין מתקנים, לכל אתר ואתר. אבל כעת זו חובתינו לדאוג לקהילה שלנו. והלא, אם נחשוב על הדברים האלה כמה הם חמורים, אם הגירות הזו לא תפסה אליבא דאמת. יש לה תעודה, שהיא יהודיה, רימו את הרבנים אבל הגירות הזו לא תפסה. אז הילדים שנולדים ממנה, מהם? הם גויים! והם גדלים בתוך הקהילה ומתערבים בתוך הקהילה ופוגמים בקדושה של עם ישראל, בטהרה של עם ישראל, פוגעים בייחוס של עם ישראל! איך אפשר לתת יד לדבר כזה? ולכן התיקון הזה הוא ממש תיקון הכרחי כדי לשמור על העתיד שלנו, על העתיד של ילדינו, שגדלים כאן בניו יורק, כדי שיהיה להם עתיד יהודי בטוח כמה שאפשר. ככל שאנחנו נעשה תקנות יותר חזקות ככה גם כן בעתיד היותר רחוק יהיה חוף מבטחים שהקהילה תוכל להשען עליו שיהיו יהודים כשרים כאן.
אנחנו רואים מה קורה לאותם יהודים שהתרחקו מהיהדות. תסתכלו על אלה שבאו מאירופה. לפני שבעים שנה ולפני שמונים שנה. אלה שעשו תקנות ונשארו חזקים בתורה, ביראת שמים, אלה שהשלהבת של התורה בערה בקרבם בכל הכוח, אז גם הילדים שלהם וגם הנכדים שלהם עדיין נשארו בתוך היהדות. ואלה שהיו קרים בעניינים של יהדות. הם שמרו תורה ומצוות אולי, אבל בקרירות, פשרניים וקרים ולא לקחו את הדברים האלה לתשומת ליבם בכל התוקף, אז רואים את הילדים שלהם. אם האבא היה פושר אז הילד כבר קר, ואם הילד קר אז הנכד כבר קרח. ואחר כך, אחריתם מי ישורנו, כבר יש ילדים שמתחתנים עם הגויים, ויתערבו בגויים וילמדו ממעשיהם.
זו ההתבוללות שהיא האסון הגדול כאן באמריקה, ההתבוללות זה האסון הגדול ביותר שקרה לעם ישראל מאז השואה הארורה, והוא יותר גדול ממנה. כי היטלר יימח שמו וזכרו השמיד ששה מיליון יהודים אבל ספרו את היהודים אחרי השואה, היו 11 מיליון יהודים בערך בעולם. היום כשבעים שנה אחרי השואה סופרים את היהודים בעולם, למרבה יש 16-17 מיליון יהודים, זה שבעים שנה, שבאופן טבעי היו צריכים להיות אולי 40-50 מיליון יהודים בעולם, יש סך הכל חמישה עשר מיליון יהודים. איפה הלכו 30 מיליון יהודים, איפה הם, איפה נעלמו 30 מיליון יהודים? אלו יהודים שנפלו בהתבוללות הארורה הזו, שנשאו גויות והולידו ילדים גויים, ונישאו לגויים והתערבו בגויים. זאת אומרת שהשואה היותר גדולה שקרתה לעם ישראל זו לא השואה שהיתה באירופה, זו השואה שיש כאן באמריקה, זו שואה יותר גדולה מהשואה הגרמנית. על זה יעקב אבינו התפלל: הצילני נא מיד אחי – מיד עשו. כי ירא אנוכי אותו פן יבוא והכני אם על בנים. "מיד עשו" – כשעשו בא עם פנים של עשו עוד יודעים איך להזהר ממנו, עוד יש יהודים שניצלים, היו פרטיזנים, היו יהודים שברחו, היו שהצליחו לצאת לפני המלחמה, היו שברחו בתוך המלחמה, יודעים שיש מלחמה, היתה הצלה. ששה מיליון יהודים נהרגו – אבל היתה הצלה. היתה שארית הפליטה. אבל כשהוא בא, עשו לובש מסיכה של אחי, שהוא בא בתורת אחי ומחייך לנו מאיר לנו פנים, ויש Freedom of religion (חופש דת), ויש Freedom of Speech (חופש הדיבור), ויש דמוקרטיה ויש ליברליזם ואפשר להתערב בגויים והגויים מקבלים את היהודים כמות שהם, זה הצילני נא מיד אחי, זו הצרה היותר גדולה, זה הפחד היותר גדול של יעקב אבינו.
אז לכן אנחנו צריכים לחזק את העניין הזה. אולי כאן זה המקום לעורר את כל הרבנים שכל אחד בתוך הקהילה שלו יילחם על הדבר הזה שילדים ילמדו בתוך מוסדות של תורה. בתוך מוסדות של יהדות. כיוון שכבר דיברנו על ההתבוללות הזו, זה מתחיל מהחינוך בגיל הרך. אם ילד גדל בתוך ישיבה, אם ילד גדל בתוך הקהילה היהודית, יש יותר סיכויים! גם אז צריך תפילות ותחנונים וחסדי השם וסייעתא דשמיא שיישאר, לצערנו הרב כמה בנים עוזבים. אבל אם מראש שולחים אותו ללמוד בין הגויים ואחר כך כשהוא גדל שולחים אותו עוד ללמוד בין הגויים באוניברסיטאות ויוצא בזה. מה יעשה אותו הנער ולא יחטא? אני יודע באופן אישי מקרה שהיה אצלנו בקהילה הקודמת שהייתי, שבת ישראל כשרה הלכה ונשאה לגוי וכל מה שעשינו לדבר כדי להסביר את חומר העניין וחומר איסור לא עזר. למה? כי מה יש, למדנו ביחד, גדלנו ביחד, מה רע בו, הוא גם בן אדם, בשר ודם, יש לו מידות טובות, תראה איך הוא מתנהג, תראה איך הוא מתייחס. זה החינוך שמתחיל בגיל הרך שאחר כך קשה לשרש אותו, קשה לעקור אותו. אז המלחמה צריכה להיות על החינוך, שיהיה חינוך טוב.
אבל כעת אנחנו רוצים לתקן. והתקנה שאנחנו רוצים לעשות זה בעניין הזה של הגרות. שלא תעשה גירות שלא בהסכמת בית הדין כאן ולא לפני שעברה הגירות הזו ביקורת של ועדה של הרבנים במועצת הרבנות הראשית של יהדות בוכרה, שתבדוק את העניין לעומקו לאורכו ולרוחבו, לבדוק שאכן אין כאן חס ושלום שום חשש של תרמית, ושאכן יש להם את הנתונים הבסיסיים לקבל תורה בכנות ולשמור תורה ומצוות לאחר מכן. כי אם מתגיירים ומתגיירים לבין הגויים או מתגיירים ומתחתנים עם כאלה שלא שומרים תורה ומצוות אז יודעים מראש שלא היתה קבלה.
זה הדבר הראשון. הדבר השני, ברשות הרבנים, שאנחנו רוצים כבר היום לתקן, ואומר את זה בקצרה, זו תקנה שנעשתה בקהילות ישראל כבר בתקופת הגאונים כמו שכותב הרשב"א בתשובה בסימן שצ"ט, הריב"ש בסימן שצ"ט מביא את זה, הרשב"א כותב את זה בתשובה בסימן תקנ"א, בסימן א'ר"ו, שהיתה תקנה בזמן הגאונים שלא יעשו קידושין, כל קידושין שהם נעשים שלא בעשרה מישראל ושלא בהשתתפות חשובי הקהל או הרב שהוא הרב המרביץ תורה באותו המקום, שהקידושין האלה לא חלים בכלל, שום חלות קידושין לא תהיה שם.
אם הרב חיימוב זוכר, דווקא כבודו שלח לי מקרה אחד כזה, בערך לפני 4 שנים. היה מקרה כאן בקווינס, בוכרים. אחד לקח אשה התחתן אתה בסתר, עשה קידושין בסתר, זה רב אחד שחיתן אותם, הרב הזה קונסרבטיבי, והוא בעצמו היה עד בקידושין ולקח עוד בוכרי אחד כשר, והם שניהם היו בקידושין האלה. ואחר כך הרב הזה קם, ועזב את האשה, ולא רצה לתת לה גט בשום פנים ואופן. עזב אותה עגונה, וכמה עשו הרבנים, הלכו אליו לשכנע אותה שייתן גט, היה זורק את הרבנים בבושת פנים, מחרף ומגדף, לא ייתן גט בשום פנים. היה עוד אחד שעשה כן וחקרנו אחרי הקידושין שלו, מה היה הקידושין האלה? זה היה כהן שנשא גרושה, הוא היה כהן היא היתה גרושה עם שני ילדים מנישואין ראשונים. אף רב כשר לא היה מקדש אותם. הלכו מצאו להם שמה בקווינס בולוורד אחד שיקדש אותם, ספרדי, לצערנו הרב, והוא קידש אותם. והיו בחופה הזו ששה אנשים, עשינו חקירה ודרישה: החתן והכלה, האבא והאמא של הכלה, העד הזה שהיה, הרב הזה שלא יודע אם לקרוא לו רב או רעב או רע-בוי, והצלם שאומרים שהיה גוי בכלל. שבעה אנשים בכל האירוע הזה היה, והוא עשה את החופה זו של כהן עם גרושה, וכעת היא עגונה. אז הדיון היה איך להציל אותה מעגינותה. ואחרי חקירות ודרישות שהתברר שהוא פסול לעדות, וכבר היה, הרב משאש כתב על זה תשובה לעניין כהן שרצה לשאת גרושה – הרב הזה קדש אשה, ואחר כך התגרשה ומצאה כהן שרצתה להתחתן אתו. הרב משאש נתן פסק שהיא יכולה להתחתן איתו, למה? הקידושין מעיקרא לא היו קידושין. אז היא לא גרושה, כמו שכותב הרשב"א בתשובה מביא את זה מרן בית יוסף בסימן י"ז שאם הקידושין לא חלו, אז גם הגט לא היה גט, וממילא לא נקראת גרושה ולא אסורה לכהן. גם הרב עובדיה נתן על זה תשובה כללית.
אז איך הדברים האלה קורים? כי מוצאים להם נישה. איך? נלך בסתר, נחביא את זה, ששה-שבעה אנשים עושים חופה וקידושין אחר כך הרבנים צריכים לשבור את הראש להציל את העגונה הזו. הרבה פעמים אפשר להציל, יש מקרים שאי אפשר להציל. אם היו שני עדים כשרים מה יכולים לעשות שם? לא היה אפשר לעשות שום דבר. שם ברוך השם שהרב הזה עצמו היה פסול לעדות והוא היה עד שם בקידושין האלה ויש לנו הלכה מפורסמת במסכת מכות דף ה' שעדות שנמצא בה אחד מהם קרוב או פסול – עדות שפסלה מקצתה בטלה כולה. זאת אומרת אפילו למאן דאמר שחוששין לקידושין בעד אחד שיטת הסמ"ג רבינו משה מקוצי בעשין מ"ח שאומר שחוששין לקידושין בעד אחד כיוון שזה בסופו של דבר מחלוקת בגמרא בקידושין בדף ס"ה עמוד א' מחלוקת רב פפא ורב כהנא, רב כהנא אמר לא חוששין רב פפא אמר חוששין לקידושין, אומר הסמ"ג כיוון שלא נפסקה הלכה לא כרב פפא ולא כרב כהנא, לחומרא עבדינן, חוששין לקידושין בעד אחד, והרמ"א מביא את זה להלכה באבן העזר בסימן מ"ב. אף על פי כן זה כאשר היה עד אחד, אבל כאשר היו שניים ואחד מהם פסול כותב מרן הבית יוסף בתשובה בעיני קידושין בסימן ב', שבמקרה זה לכל הדעות לא חלו קידושין. כי עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה. זאת אומרת שגם העד הכשר העדות שלו בטלה. אז אם כן לא חוששין לקידושין האלה. וכותב הגאון רבי עקיבא אייגר בתשובה בסימן צ"ד שיש כאן ספק ספיקא. שמא הלכה כדעת רוב הפוסקים שקידושין בעד אחד לא חלו. אפילו תאמר שקידושין בעד אחד חלו, כאן שהיה אחד מהם פסול אז עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה – אם כן בטלו הקידושין האלה. וספק ספיקא עבדינן לקולא אפילו באיסור אשת איש. כל שכן כשהנידון הוא על חלות הקידושין ויש לה חזקת פנויה מעיקרא. אז אם כן כמה צריכים למצוא פתרון על פי הפוסקים לראות איך אפשר להציל מצב כזה.
אבל אם עושים תקנה שכבר כתבו אותה הגאונים וסמכו עליה רבותינו הראשונים וגם רבותינו האחרונים עד גדול הדור שלנו מרן רבי עובדיה יוסף עליו השלום, שהביא את התקנה הזו ביביע אומר וכתב שמועצת הרבנות הראשית לישראל אימצה את התקנה הזו אחרי שכבר היתה התקנה הזו בירושלים כמו שמבואר בשאלות ותשובות פרי הארץ של הגאון רבי מיוחס בכר שמואל שהיתה התקנה הזו בכל ארץ ישראל שכל קידושין שנעשין בסתר שלא בפני עשרה מישראל ולא על ידי הרב המרביץ תורה באותו מקום הקידושין האלה לא חלו. והריב"ש מסביר את דברי הרשב"א. אומר הריב"ש שיש כוח ביד בית דין, הפקר בית דין הפקר. כיוון שהקהל נתן סמכות ביד הרבנים, נמצאים כאן עכשיו רוב הרבנים של הקהילות הבוכריות, אם כל הרבנים יסכימו על הדבר הזה ויפרסמו את זה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות מהשבת הקרובה בעזרת השם, יפרסמו על עניין הגיור ויפרסמו על עניין הקידושין, שכל קידושין שלא נעשו בפני עשרה ובפני רב מישראל לא חלו הקידושין האלה, וכך אנחנו נמנע הרבה בעיות של מקרים כאלה שמחפשים ללכת בסתר ולעשות קידושין לא כשרים של כהן וגרושה, כהן וגיורת, כל מיני צרות כאלה שתמיד הולכים, מחפשים בסדר לעשות אותם. מראש אנחנו מתנים לב בית דין מתנה על זה כל הרבנים פה ביחד מתנים עם האב בית דין, עם הרב מרא דאתרא, כולם ביחד מתנים שכל קידושין שיעמוד אדם ויקדש שלא בפני עשרה מישראל ולא על ידי הרב המרביץ תורה באותו מקום הקידושין האלה לא חלין. לא שרירין ולא קיימין. והממון שאיתו הוא מקדש – מפקירים אותו, מפקיעין אותו ממנו ואין שם קידושין כלל ועיקר. כל המקדש אדעתא דרבנן מקדש. כך כותבים הגאונים, הרשב"א כותב שהוא התייעץ עם מורו הרמב"ן בדבר הזה, והרמב"ן הסכים איתו שאכן כן, יכולים להפקיע את הקידושין. אני רוצה לקרוא לכם מ"יביע אומר" את נוסח התקנה שכתב, הרב הביא באריכות את סברת הראשונים כאן באבן העזר בסימן כ"ה וגם בסימן כ"ו, מי שרוצה יעיין בכל העניין באריכות, אבל רק לקרוא את לשון רבינו משה גלנטי. הרב מסעוד בן שמעון עשה את זה במצרים, עשו את זה בקושטא, עשו את התקנה הזו בדמשק, עשו את התקנה הזו ממש ברוב קהילות ישראל בארצות המזרח, כולל בארץ ישראל בזמן רבותינו האחרונים לפני 250 שנה, וכעת הרבנות הראשית לישראל הרחיבה את התקנה הזו לכל ארץ ישראל וחיזקה אותו שתנהג גם בימינו אנו. אז אנחנו רוצים לעשות את התקנה הזו גם כאן בארצות הברית, ואני אקרא לכם את לשונו של הרב משה גלנטי:
"ובהסכמה עלינו כחומר בתוקף כל ההסכמות והגזרות שנעשו מימות משה רבינו ועד היום. ששום בר ישראל לא יהיה רשאי לקדש אשה אלא אם כן יהיו שם עשרה אנשים מבני ישראל ומתוכם הרב המרביץ תורה אשר יהיה בימים ההם. והאיש אשר יעשה בזדון לקדש לו אשה על פי שניים עדים ולא יהיו באותו מעמד עשרה מישראל כנ"ל, לא יהיו קידושיו קידושין, לא שרירין ולא קיימין. ולהוו הפקר כעפרא דארעא וכדבר שאין בו ממש. והכסף שמקדש בו יהיה הפקר גמור בכוח בית דין יפה שבידינו. וגזירה עומדת לעומת האיש המקדש, בין לו בין בשני עדיו ההולכים עמו להעיד על קידושיו. לטרקינהו חיויא דרבנן דלית ליה אסותא. ונחש כרוך על עקבם. והבדילם השם לרעה ככל עדות הברית, ושומע לנו ישכון בטח".
זה נוסח התקנה שכתב הרב המג"ן בספר ברך משה, וזה נוסח התקנה שאנחנו רוצים לאמץ בעצת הרבנים כאן בארצות הברית שלא יהין שום בר ישראל לקדש אשה באופן הזה, כדי שלא יהיו חס ושלום איזה פרצה קוראת לגנב, אלו שרוצים לעשות קידושין שלא כהלכה כמו המקרה הזה של כהן עם גיורת או כהן עם גרושה, כיוצא באלה מקרים נוראים שקרו כאן בשנים האחרונות, שיהיה בעזרת השם תקנה כזו שהקידושין האלה לא חלים כלל ועיקר.
ועוד דבר אני רוצה לחזק ברשות הרבנים, ובזה אני מסיים. בפגישות קודמות שהיו, אולי לפני כשנה, חילקנו טפסים לרבנים שהטפסים האלה המטוה שלהם לשמור בתוך מועצת הרבנות רישום מסודר של כל קידושין שנעשים כאן בארצות הברית, כמו שעשו דבר כזה בכל קהילות ישראל המסולאות, שהיו מחזיקים פנקס הקהילה. וכל מי שנשא אשה רושים את האדם הזה בפנקס הקהילה, פלוני נשא את פלונית כדי שיהיה סדר לדברים האלה. שנדע לימים הבאים.
אנחנו צריכים לחשוב מורי ורבותי לא רק לתקנה של היום, היום עוד הקהילה ברוך השם כולם מכירים את כולם אבל מקווים שיבוא משיח כבר היום, אבל אם לא יבוא ויישארו כאן בגלות איזה כמה שנים אנחנו צריכים לדאוג לימים הבאים גם כן, לדורות הבאים גם כן, לתת דעתינו עליהם, שהם אולי כבר לא ידעו. יקום כאן דור חדש באמריקה שכבר לא יכירו אחד את השני, לא ידעו מה שהולך כאן, ואם לא יהיה רישום מסודר של הקהילות, יכול להיות שיצא חס ושלום מכשול מהדבר הזה, ולא נוכל להגיד ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו. לכן אני מתחנן בפני הרבנים, בתחנונים, בואו, אחי ורעי, נעשה את התקנה הזו לטובת העתיד של ילדינו כאן בארצות הברית, כדי שיהיה להם עתיד בטוח יותר בתוך היהדות. כל רב שמקדש יביא את הפרטים של החתן והכלה למועצת הרבנות, יש טפסים שנתנו, עוד ישנם טפסים, יחלקו אותם למועצת הרבנים. ללא תשלום, אנחנו לא גובים תשלום על הדבר הזה. עושים את זה רק לשם שמים, במטרה שיהיה בעזרת השם עתיד בטוח יותר בארצות הברית, רוצים שיהיה רישום מסודר כמו שעושים בארץ רישום מסודר, כמו שעשו בכל קהילות ישראל בכל תפוצות הגולה, לפני שבאו לארץ ישראל.
ובעזרת השם עם התקנות האלה שאנחנו מקבלים עלינו בעזרת השם, יתרבה כבוד שמים בעולם, אנחנו מתפללים יהי רצון שהקב"ה ייתן לנו סייעתא דשמיא להרבות כבוד שמים, להגדיל תורה ולהאדירה, שהשם יתברך יערה רוח טהרה ממרום עלינו ויחיש לגאלנו גאולה שלמה ברחמים במהרה בימינו אמן ואמן.